פרקים כא-כד מהווים מעין קובץ נפרד , הנראה כמנותק מהרצף הסיפורי של תיאור מלכות דוד . החוקרים כינו קובץ זה "נספח . " יש להסתייג מן הקביעה , כי הקובץ מאוחר ונכתב בידי עורך ךבטרונומיסטי . הקובץ מגלה זיקה לספר שמואל , הן מצד הצורה והן מצד התוכן , ולפיכך אין זה מן הנמנע להניח , שנתחבר בדרך זו או אחרת בידי מחבר ספר שמואל . פרשת הרעב והוקעת בני משפחת שאול מגלה זיקה עניינית לפרשת המפקד והמנפה , שבאה בסוף הקובץ . בשני המקרים מסופר על חטא ( במקרה הראשון - חטאו של שאול ; בשני - של דוד ;( על עונש אלוהי ( רעב מכאן ; ךבר משם ) ועל פעולת כפרה . פרשות אלה , הקשורות גם מצד עניינן וגם בגלל המבנה הכיאסטי , היינו : הזיקה שבין הפרשה הפותחת לזו המסיימת - יוצרות ביניהן מערך השוואה : בפרשה הראשונה הגיבו הגבעונים באכזריות רבה כלפי שרידי משפחת שאול בהוקיעם אותם לפני ה' בהר ה' בגבעון . דוד מסר כאן את בני משפחת המלוכה הקודמת לידי אויביהם , ואלה ביצעו בהם פעולת נקם אכזרית על רקע גאולת דם . קשה לנקות את דוד מאחריות למעשה זה . בפרשה השנייה אחראי דוד למפקד ולמגפה , אולם בבחירת העונש העדיף שלא ליפול ביד אדם , אלא בידי ...
אל הספר