המספר סתם ולא פירש מה היה יחסה של בת שבע כלפי ההתפתחויות : האם היא זו שתכננה מלכתחילה את רחצתה כאקט של פיתוי , ודוד נלכד ברשתה ; או שמא היתה קורבן טראגי של נסיבות מקריות ? כבר בדברי חז '' ל נשמעה הערכה , כי רחצתה של בת שבע היתה מכוונת , וכי עלתה לגג וישבה לה עירו מה , כדי שיר ^ ה דוד . אולם הם מפרשים את המניע לפיתוי בדרך מעודנת יותר - מפני שראתה ברוח הקודש שראוי לצאת מדוד בן , שיאמר שלושת אלפים משל ואלף וחמש שירות ( גנזי שעכטער א , ניו יורק תרפ"ח , . ( 166 גם במחקר המודרני יש המוצאים פגם במעשיה של בת שבע או החושדים במניעי רחצתה בחצר או על הגג , ונמצא מי שקבע , כי " בת שבע לא היתה כבשה קטנה ותמה ? . " נראה , שיש להעדיף תפיסה הפוכה . רחצתה של בת שבע לא היתה אירוע חוזר , שבו ניסתה במשך ימים מספר להביא את דוד שיבחין בה ויחשוק בה ; האשה רחצה קרוב לודאי בחצרה , אולי בחצר הפנימית של ביתה . דוד , שהתהלך על גג בית המלך שברום הגבעה , יכול היה להבחין במתרחש בחצר זו בשל יתרון הגובה . לפיכך מטעים המספר פעם נוספת , כי דוד ראה אותה מעל הגג , היינו : מעל גג בית המלך הגבוה יותר והמאפשר תצפית מלמעלה למ...
אל הספר