גרסה זו נראית כמפרשת . אין כל טעם לפרש " לו '' כמכוון לישראל , שהרי במלים הבאות הפנייה לישראל היא בלשון רבים : "ולעשות ל 3 ם הגדולה . " גם על פי הרעיון הכללי שבתפילת דוד , מוסב '' לו '' על אלוהים : בבחירת ישראל ובפדייתו התגלה ה' לבריות בעוזו , כאילו נתגדל בהופעה זו ושם לו שם ? . לגבי הריבוי "אשר הלכו- אלהים" - נראה , כי זו לשון כבוד , כגון : "כי ! $ להים קדשים הוא" ( יהושע כד , יט ; והשווה בראשית כ , יג . ( בעל דברי הימים א ( יז , כא ) נקט לשון יחיד - "אשי הלך האלהים" - כדי להדגיש את ייחודו של ה . ' אין ספק , שהיה לפניו הנוסח שבספר שמואל , והוא ביאר אותו לפי דרכו . [ שא '' י ] מ ? ני ע ? ןך אשי 0 דית ^ 7 ף ממללים גויס ואלהיו . הצירוף "גוים ואלהיו" אינו ברור . אם נצטמצם רק לחלק זה של הפסוק , הרי שהמו שג "גוים '' חל כאן על מצרים , מעין גויי מצרים ואלוהיהם . באופן זה "גוים ואלהיו" הוא בחזקת הסבר למצרים , כלומר : יד ה' היתה בגויי מצרים ובאלוהיהם . כך נם בספר שמות ( יב , יב : ( "י 3 כל ^ להי מ ^ רים ואעשה ק \ פטים , אני הי , " וכך ביאר גם הרד '' ק באחד מפירושיו . *
אל הספר