דוד , שכינה את איש בשת "איש צדיק , " ואת הרוצחים המתחסדים אליו - "עונשים ךשעים" ( יא ;( הם עצמם מציגים אמנם את הרצח כשליחות אלוהית לטובת דוד : "וירנן ה' לאדני ה ^?? ך מןמות היום הז : ה משאול ומזךעו" ( ח , ( אולם דוד נוהג לגביהם - מעשה ראווה - ביתר אכזריות מאשר בעמלק , ומצווה לקצץ את ידיהם ורגליהם ולתלות את גופותיהם על הברכה בחברון ? . כבר מנו פרשנים את השווה והשונה בין מות שאול למות בנו : לשניהם הוסר הראש לאחר המוות ; רוצחי שניהם נענשו בידי דוד ; על שניהם ועל אבנר שר צבאם קונן דוד או אמר דברי הספד . אך דומה , כי מימד הגזרה האלוהית , האופייני במידה רבה לספר שמואל , מתגלה , אמנם מאחורי הפרגוד , גם באירועים אלה : במות שאול ובניו , בנקמה ברוצחיהם ואף במעשי החסד של דוד , בחינת חסד שלאחר המוות , שהמחבר כה להוט להציגו . [ שא"י ] ד , יב " ריצו דור את הנגרים ויהרגום ןיקץצו אתידיןזם לאת רגליוזם ויתלו על הברכה בחברון לאת ראש איש ב ^ ת לקחו ( י'ל ^ רל ק ' . ל , נ ; ד א ? נר בתדרוך . " רכב ובענה , שרצחו את אשבעל בעורו "שכב את משבב הצהרים , " הוצאו להורג . ידיהם ודגליהם קוצצו , וגוויותיהם נתלו במקום...
אל הספר