פרק כו נחלק לשתי חטיבות עיקריות : . 1 חמישה איסורים קצרים ( פסוקים א-ב , ( שדמיון ניכר בינם לבין הדיברות הראשונים מבין עשרת הדיברות בספר שמות כ , וכן דומים האיסורים לצווים הנזכרים בויקרא יט , ב-ג ( על איסורים אלה ראה בהרחבה להלן , במבוא לפסוקים א-ב . 2 . ( הברכות והקללות , שהן עיקרו של הפרק . הברכות נמנו בפסוקים ג-יג , והקללות - בפסוקים יד-מה . פסוק מו חותם את הפרק ואת עיקרו של הספר ( פרק כז נס פח לפרקים א-כו * . ( בכמה מניסוחיו מתקשר הפרק לדיני '' שבת האלץ" וה '' יובל '' בפרק כה . כך , למשל , ברכת היבול בשנה שלפני השמיטה , שנועד להספיק לשנת השמיטה ולשנה שלאחריה : '' ואכלךזם מן הףזבואה ישן עד ... תאללו ישן" ( כה , כא-כב , ( חוזרת בלשון דומה כברכת קבע בברכות שבפרקנו : "ואכלתם ןשן נושן , השן מ ? ני חךש תוציאו '' ( י . ( כך גם לגבי הלשונות בפסוק לד : "אז תתנה האלץ את שבתרניה" ובפסוק מג : "ןהאלץ ת ^ זב מהם וחלץ את ש 3 תל 1 יה בקשמה מסם '' ( והשווה כה , ב-ה , י-יג . ( יתר על כן ; קללת השמת הארץ בפסוקים לב-לה , מג היא היחידה המתחייבת מדין ספציפי , והיא מתקשרת במפורש להפרת דיני '' שבת האלץ" ...
אל הספר