כל האמור בעבד שלא מבני ישראל הוא היפוכו עול מה שנאמר בעבד ישראלי , ונראה שעצם הבאת דין זה , הקוטע את הרצף בין דין שחרור עבד ביובל לבין דין שחרורו בגאולה לפני היובל ( מז-נג , ( נועדה רק להמחיש את ההבדל בין עבד מישראל לעבד נוכרי . מכל מקום , בדיני "עבד עברי" שבשמות ובדברים לא נכלל דין המגדיר את מעמדו של עבד נוכרי , אם כי גם בספרים אלה ניתן למצוא דינים בודדים המתייחסים לזכויותיו . בספרות חז"ל נשתגר המונח "עבד כנעני" ככינוי לעבד שלא מבני ישראל , כשמקור הביטוי בקללת נח , ששמה את כנען "ע 3 ד עבדים" לאחיו ( בראשית ט , כ-כז . ( הצירוף '' עבד עבדים , " המביע בדרך ההפלגה מצב של עבדות משפילה , נראה מת אים לכנען , שכן בהיותו עבד איבד את זכותו על ארץ כנען , וזו ניתנה לבני ישראל . [ מ"ק ] [ מד ] לע ? ךף ואמוזף 7 ^/ f יהיו לך . לשון זו מבליטה את הרעיון , שעבד במובן המקובל של מונח זה הוא רק נוכרי הנקנה "מאת הגוים אשר סביבתיים ... וגם מבני התושבים הגרים עמ 5 ם ... באלצבם . " הכתוב מבחין בין עבד לבין אשה במעמד של עבדות , הקרויה אמה . לא ברור לשם מה באה הבחנה זו , ובהמשך הכתוב אין דבר שיצדיק אותה , מה ע...
אל הספר