חוק זה מורה לאפות שתים עשרה חלות ולהניחן בסדר מיוחד על השולחן לפני ה' דרך קבע - "תמיד . " מדי שבת בשבתו יש להוריד את החלות , שנאפו בשבוע הקודם , ולערוך תחתיהן חלות חדשות . מפאת קדושתו נאכל הלחם , שהורד מן השולחן , במקום קדוש על ידי הכוהנים בני אהרן . החלות הללו נקר אות בשמות כה , ל בהכללה "לחם פנים , " מונח שאינו נזכר בפסקה שלפנינו , אם כי נראה , שיש זהות בינו לבין שתים עשרה החלות שבפרקנו , שכן בשמות כה , ל נאמר במפורש : "ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד . " המונח "ללזם הפנים" נזכר גם בספר שמואל א כא , ז , בפרשת בריחתו של דוד אל עיר הכוהנים נב . שם מכונה הלחם בשני כינויים : "לחם הפנים '' וכן "לחם קךש" ( שם שם , ה . ( לפי המסופר בשמואל א כא , לא היה לכוהן לחם חול , ולפיכך נתן לדוד ולנעריו לחם פנים '' ביום הלקחו '' מלפני ה . ' המונח "לחם הפנים" בא גם בשמואל א בהור אה קיבוצית , כשהוא מכוון לחלות רבות , כפי שמעידה הלשון : "לחם הפנים המוסרים . " רוב פרטי אותו סיפור זהים לחוק שבפרקנו ומלמדים על קדמותו של החוק ועל קיומו בראשית תקופת המלוכה בישראל . הסיפור בשמואל א אינו מלמד על היום שבו הוסר...
אל הספר