במצוות סוכות נאמר : "ולקלזל 1 ם ל 5 ם ביום הראשון פךי עץ הךר , כפת תמךים , וענף עץ ץבת , ןעךבי נחל , ועןמרזוקנם לפני ה "' וגר . יש שקשרו את לקיחת ארבעת המינים לבניית הסוכה או לקישוטה . ברם לפי מסורת קדומה , שמצאה את ביטויה כבר במטבעות החשמונאים , כוונת הכתוב היא לטקס איגודם של ארבעת המינים - שספרות חז"ל מכנה אותו " נטילת לולב" ( על המינים שנלקחו בסוכות בימי נחמיה - ראה "עולם התנ '' ך , " עזרא ונחמיה , עמודים ? . ( 159-158 חז"ל נתנו טעמים שונים לאינודם של ארבעת המינים - אתרוג , לולב , הדס וערבה . אחד מהם הוא הטעם החברתי , שלפיו מסמל כל אחד מהמינים רובד אחר של עם ישראל : "אתרוג יש בו טעם וריח ; תמר יש בו טעם ולא ריח ; הדס יש בו ריח אך לא טעם ; ערבה אין בה לא טעם ולא ריח " . הטעם והריח רומזים על תורה ומעשים טובים . והמדרש מסיים ( בראשית רבה ל , יב : ( " יעשו כולם אגודה אחת , והם מכפרים אלו על אלו " . על טעם זה ניתן אולי להוסיף גם טעם פיטוגיאונראפי ( תפוצת הצמחייה למיניה ) לאיגוד ארבעת המינים , שכן אלה מאפיינים את הצמחייה של אזורי הארץ השונים , מעין הסי מנים שנתנו חז"ל לציון הפורמאציות ( ...
אל הספר