רשאית לאכול מן הקודשים . הכתוב הדגיש " איש זר , " שכן אם נישאה לכוהן , היא זכאית לאכול מן הקודשים בזכות בעלה . [ נ"ג ] [ יג ] ובת בהן כי תחיה אלמנה . אשה כזו , שבעלה מת ואין לה ילדים , מוצאת עצמה ללא כל תמיכה כלכלית , ולפיכך חייבת להתקבל בבית אביה . אם נפטר האב , מוטלת חובה זו על אחיה . ההנחה היא , כי אילו היו לבת הכוהן ילדים - היתה מתפרנסת מן הנחלה שהנחיל להם אביהם ( דברים כא , טו ואילך . ( [ ב"ל ] [ יד ] ואיש פי יאכל קךש בשגגה . לכאורה יש סתירה בין האמור כאן לבין פרק ה , יד ואילך . בשני המקומות נקבע קנס של עשרים אחוזים על אכילה בשגגה מן הקודשים , אלא שבפרק ה , יד נוסף על הקרן ועל הריבית גם קורבן אשם " ) איל תמים מן הצאן ( " לכפר על העוון ( ועיין בפירוש שם . ( ןנתן לכהן את הקלש . אפשר לפרש : ונתן לכוהן ( את הקנס ) עם הקודש , היינו . עם הקרן שנאכלה ; ואפשר שהקרן והריבית שתיהן בב חינת קודש , ולפי שפירט הכתוב קודם לכן , לא חזר על הדברים , וציין "קדש" בלשון הכללה .
אל הספר