נאום הסיום [כד - ל]

השורש רבע הוא צורתו הארמית של השורש רבץ , כתוצאת מעתק קבוע מן העיצור הנחצי d בשפה השמית הקדומה לצד '' י בעברית ( ארץ , ביצה ) ולעי"ן בארמית ( ארעא , ביעתא . ( משמע הפועל הוא לשכב , אבל הוא נתייחד רק למשכב בהמה . [ מ"פ ] ל 31 ל הוא . מפרשים משורש בלל בצירוף תי '' ו תחילית , כמו וזמס ( תהלים נח , ט , ( משורש מסס . לפי רש"י פירושו : "לשון בלילה וערבוב זרע אדם וזרע בהמה . " אבל בפרק כ , יב נמצא , שמשכב איש עם כלתו נחשב אף הוא לתבל . כל אחד מן המונחים 'יזמה , " "תועבה , " " תבל , " המופיעים באפיונים למעשים הנאסרים בפסוקים יז , כב , כג , וכן "קימאתה" ו"לטמאה בה" שבפסוקים יט , כ , כג , קשור עם מעשה מסוים . אך לאמיתו של דבר , אפיונים אלה הם כלליים . ריבוי כינויי הגנאי יוצר את הרושם , שכל המעשים שנזכרו הם בבחינת זימה , תועבה , טומאה וכיוצא באלה . רושם זה מקבל את אישורו בהמשך ( פסוקים כו , כז , כט , ל , ( שעה שהכתוב מכנה את כל מה שנזכר בפרק כ"תועבות" המטמאות ( כד ואילך . ( [ ב"ש ] בפסוק כג מסתיימת רשימת האיסורים שבפרק . נם האיסורים שבחטיבה האחרונה ( פסוקים יט-כג ) באים לפי סדר מכוון : משכב נשים ...  אל הספר
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ