"arQ כדי ליצור בכך הד ל"ולרזקתיהם לא תלכו" שבפסוק נ . הפועל הראשון בפסוק ד , " תעשו , " הוא המענה ל"לא תעשו" שבפסוק נ ; והפועל השני בפסוק ד " , תשק ? רו , " בא לשם התקבולת , ומקדים את השימוש בפועל זה בפסוק ה . ? מבחינה תחבירית עומד פסוק ד ; , בתקבולת כיאסטית לפסוק ו המיוחד בכיאסמוס פה הוא שסדר המלים בפסוק הראשון הוא הבלתי רניל : מושא-נשוא , והס דר בפסוק השני הוא הרגיל : נשוא-מושא , שכן פסוק ה עומד מחוץ למבנה הניגודי שבפסוקים נ-ד . הזיקה הכיאסטית שבין פסוק ד לפסוק ה מופיעה גם בסדר המושאים : פסוק ד - "את משפטי ... ואת חקרני ; " פסוק ה - "את חקרני ןאת משפטי ? . " חלקו הראשון של פסוק ה הוא חזרה על הצו שבפסוק ד . חזרה זו אינה באה אלא כפתיחה להודעת הגמול הצפוי לממלאי הצו . הודעת הגמול קשורה לצו באמצעות המלה "אשר , " וכך מוצג הגמול לא כתוצאה של קיום הצו , אלא כתיאור המאפיין אותו , כתכונה של "חקתי ומשפטי : " העושה אותם , יחיה . [ ב"ש ] [ ב ] אני ה ' אלהיונם . נוסחה זו שכיחה מאוד בספר הקדושה , ופעמים רבות היא מהווה סימן היכר לשכבה ספרותית זו גם בשאר מקומות בתורה ( למשל , שמות ו , ז ; במדבר י ,...
אל הספר