הפרק נחלק לארבע יחידות עיקריות , ואליהן מצטרפים פסוקי פתיחה וסיום . היחידה הראשונה ( ב-טו ) עוסקת בדיני הזב ; השנייה ( טזיח ) עוסקת בדין השוכב עם אשה ; השלישית ( יט-כד ) - בדיני אשה בזמן הוסת , והרביעית ( כה-ל ) בדיני אשה זבה . שתי היחידות על הזבים נחלקות כל אחת לשניים . החלק הראשון עוסק בדינים הנוגעים לתקופת הטומאה ובהשפעות טומאת האדם על סביבתו , ואילו החלק השני עוסק בטקס הטיהור הנערך במקדש עם תום ימי הטומאה . בשני המקרים פותח טקס הטיהור בהצגת תנאי ובציון מספר ימי ההיטהרות הקודמים לטקס " ) וכי יק \ הר הזב ... וספר לו שבעת ןמים , " פסוק יג " ; ואם טהרה ... ןסנ'ךה לה , " ... פסוק כח . ( בסוף הטקס חוזר פסוק המתאר את פעולת הכפרה הנעשית על ידי הכוהן . * הדינים באים בסגנון הלןזואיס טי , ופותחים במלות תנאי "איש איש כי" ( ב ;( יץאיש כי" ( טז ;( "ןאשה כי" ( פסוקים יט , כה . ( אבל לצד סגנון זה מצוי גם סגנון המשפטים הפותחים בצורת הבינוני , כגון : "והנגע בבשר הזב יכבס במ יו " ... ( ז . ( פסוק זה דומה לניסוח '' מכה איש ומת מות יומת" ( שמות כא , יב , ( המשתייך אף הוא לסוג הקזואיסטי , מפני שהוא עשו...
אל הספר