אף שהדברים מופנים אל הכוהן , נמסר התיאור כולו בנוף שלישי : "והובא אל הכהן , " "לךאה הכהן" וכיוצא באלה . שיטה זו של ניסוח בגוף שלישי מצויה כבר בחוקי הקורבנות בפרקים א-ה , השייכים לסוג הספרותי של "הוראות עשייה" ( ראה במבוא לפרק א . ( דוגמה לסגנון זה ולבניית היחידה הספרותית היא תיאור קורבן האשם בסיום תהליך ההיטהרות של המצורע ( יד , י-יח . ( לאחר שהובאה בהקדמה רשימת הקורבנות הנדרשים , בא תיאור הטקס כדלקמן : והאמיד הכהן ... ןלקת הכהן את ה 55 ש ... ןהקריב אתו לאק \ ם ... והניף ... ף 1 $ חט את הכ 3 ש ... ולקח הכהן מךם האקןם ונתן הכהן ... ולקח הכהן מלג השמן ויצק ... ןץבל הכהן ... והןה מן ה ^ קןן באצבעו # בע פ ^ מים ... ומיתר ה ^ ' מן ... יתן הכהן . והנותר בעןמן ... יתן ... וכ 0 י ^ ליו הכהן לפני ה . ' המשפטים עד להזיית השמן פותחים בפועל
אל הספר