מבחינת הרצף הסיפורי ממשיך פרקנו את הנאמר בפרק לב , פסוקים מח-נב . פרקנו מספר כיצד מבצע משה הלכה למעשה את הוראת ה ' המובאת בסוף פרק לב , ובכך מתגשמת גזרת ה . ' על הר נבו אומר ה ' למשה : " זאת הארץ אשר נשבעתי לאבךהם ליצחק וליעקב לאמר לזךעף אתננה הךאיתיף בעיניך ושמה לא תעבר" ( פסוק ד . ( גזרה זו של ה ' הושמעה כבר בפרק ג , כז ( השווה לב , נב . ( מההקשר בפרק ג עולה כי היא בעצם תגובה לבקשת משה . משה התחנן ( ג , כג ) וביקש : " אץבךה נא ואךאה את הארץ הטובה , " ( שם , כה ) וה' נזף בו ( שם , כו ) והשיב : "וךאה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה " ( שם , כז . ( הווי אומר מתן האפשרות למשה לראות את הארץ מבלי לעבור את הירדן יש בה פשרה מסוימת של ה , ' המתרצה לחלק מבקשתו של משה . ואולם אין בראייה זו משום פיצוי למשה . דומה אפילו כי יש בכך מעין לעג לרש , לעג למנהיג שחפץ להביא את מפעלו לידי סיום , אך הוא לא יזכה בכך , אלא יורשו , שעליו אומר ה : ' " כי הוא ntnn ( ג , כח , ( משמע הוא ולא אתה . ? בתיאור מותו של משה ניכרת התרוצצות בין שתי מגמות מנוגדות : מצד אחד מודגש הניסיון להציג את משה על גדלותו המופלגת כאדם ...
אל הספר