מסורת זו על הקמת מונומנטים ומזבח בהר עיבל סמוך למעבר הירדן מקבילה למסורת על הקמת האבנים בגלגל במעבר הירדן ביהושע ג-ד . נראה כי המסורת על הקמת אבנים בגלגל שייכת למסורת שבט בנימין . המחנה בגלגל אמנם שימש לצבא ישראל בסיס לצאת ממנו לקרבות בארץ וכן מקום לשוב אליו לאחר כל קרב ( ראה יהושע ט , י ; י , טו , מג ;( והקרבות מתנהלים בשטח נחלת בנימין : יריחו , העי , גבעון , אילון ( ראה יהושע יח , כא-כח . ( לעומת זאת בית יוסף שמר על שכם כנקודת מוצא למלחמות הכיבוש ? . הפסקה שלפנינו מורכבת משני צווים : . 1 הצו על הקמת אבנים שעליהן יכתבו את "כל דברי התורה הזאת , " הזהים עם חוקי ס " ד ( פסוקים ב-ד , ח . 2 ;( הצו על הקמת מזבח בהר עיבל והקרבת עולות ושלמים שם ( ה-ז ? . ( יש לציין שהשכבה הראשונה עצמה כוללת בתוכה כפילות עניינים . פסוקים ב-ג מדברים על הקמת אבנים וכתיבת התורה עליהן , ופסוקים ד , ח חוזרים על עניין זה , אלא שבהם נזכר הר עיבל כמקום הקמת האבנים והמזבח , ואילו בפסוקים ב-ג אין הדבר נזכר כלל . הצו על בניית המזבח מפסיק את הרצף שבין פסוק ד לפסוק ח . ואכן לדעת רוב החוקרים הפסוקים ה-ז הם מסורת עתיקה ששולב...
אל הספר