בחוקים אלה מוזהר הסוחר או התגר לבל יחזיק בכיסו ( בכלי או בצרור ) משקלות רמייה , כדי לשקול באבן משקולת כבדה יותר כשהוא קונה , ובאבן קלה יותר , כשהוא מוכר . משקולת נקראת במקרא אבן ; וכרגיל היו המשקלות מוחזקות בכיס , ולכן נקראו גם אבני כיס ( משלי טז , יא ; כך הן נקראות גם באכדית , ראה להלן ) חוק זה נמצא עוד בוויקרא יט , לה-לו , ובניסוח של ספרות החכמה במשלי יא , א ; כ , י , כג . וראה גם עמוס , ח , ה , המוקיע את בעלי מאזני המרמה . השוואת פסוקינו אל המקבילה בוויקרא מבליטה שוב את תפיסתו המיוחדת של המחוקק בס " ד . בשני המקומות נמצא המונח עוול , אלא שבספר ויקרא הוא מבטא את המעשה ואילו בס"ד המונח מתייחס אל העושה . בספר ויקרא נקודת הראות היא דתית ומשפטית , ואילו בס"ד נוסף על הצד הדתי גם צד חינוכי : ציון הגמול לשומר החוק והיחס הרגשי של ה ' אל העובר עליו " ) תועבת ה ' , " פסוק טז ; השווה כג , יט ; כד , ד ועוד . ( בפסוק טו נאמר כי יש להקפיד על המשקלות "למען ןאךיכו ןמיך , " וניתן ללמוד מכך גם מה צפוי לעושה עוול ( השווה לעיל כב , ו-ז . ( וראה עוד בפסקה הבאה ( יז-יט . ( [ מ " צ , דכ"צ ] נושא המידות והמ...
אל הספר