איסור חסימת השור [ד]

דין זה מצטרף לרשימת ההוראות המבטאות רגישות והתחשבות בחי ובצומח . השווה כ , יט-כ ; כב , א-ד , ו—ז , י ; וכן שמות כג , ד-ה ; ויקרא כב , כז-כח . אף על פי שהכתוב דן בשור אפשר ללמוד ממנו הלכה לגבי כל בעל חיים המשמש את האדם בעבודתו . כמאמר רש"י : ... " דבר הכתוב בהווה והוא הדין לכל בהמה חיה ועוף העושים במלאכה שהיא בדבר מאכל . " ... [ דכ"צ ] [ ד ] לא תחסם שור . לא תשים מחסום לפיו . בךיש . 1 בעת שהוא דש את התבואה . אין לחסום אותו במטרה למנוע ממנו לאכול מן התבואה ; ונאסר הדבר משום צער בעלי חיים . הדיש נעשה בשתי דרכים : יש שהיו מעבירים את השוורים על פני העומרים המונחים בעיגול והם היו רומסים אותם בפרסותיהם ( ראה מיכה ד , יג ;( ויש שהיו מושכים טבלה כבדה שבתחתיתה חריצים ובהם חדודי אבנים " ) מורג חרוץ ; " ראה ישעיה מא , at וכן כח , כז . ( [ מ " צ ] בס"ד אין זכר לאחריות אבי המשפחה לעניין זה . התביעה מופנית אך ורק כלפי אחי המת . מסיפור יהודה ותמר ניתן להסיק לכאורה גם כי היבם איננו יכול להשתמט מחובת הייבום ; חובה זו עוברת מאח לאח ואין מקום לחליצה כלל . משתמע מכך שמנהג החליצה לא היה  אל הספר
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ