מן הספרות הכוהנית בוויקרא ובבמדבר אנו לומדים על מקומם החשוב של הכוהנים בתחומי הפולחן , הטומאה והטהרה . ס '' ד מכיר את ס " כ שקדם לו ומודע היטב לתפקידי הכוהנים . אולם אין זה מעניינו לדון בפרטי תפקידיהם ובתחומי אחריותם . ראינו לעיל ( יז , ח-כ ; יח , א-ח ; כ , אט ; כא , א ט ; כג , י -טו ) כי ס '' ד נוטה לצמצם את הדיון בנושאי הפולחן , להפחית מחשיבותם של האמצעים הסקראליים למיניהם ולתת צביון "חילוני " יותר למוסדות דתיים מובהקים . אף בפסוקינו ניכרת מגמה זו . מן היחידה הגדולה בספר ויקרא יג-יד הדנה בצרעת לסוגיה ובטיפול בה ( ראה גם במדבר ה , א-ד , ( מותיר ס '' ד פסוק אחד בלבד ( פסוק ח ) לצורך סיכום הנושא . האזהרה " השמר בנגע הצרעת " ... היא כעין הד לנאמר בוויקרא יג , ב ואילך ( שים לב לצירוף "נגע צרעת " בפסוקים ב , ג , ט ועוד . ( על הצרעת ראה בהרחבה "עולם התנ " ך , " ויקרא יג-יד . ? בדברים כג , י-טו הפקיע מחבר הספר את ענייני טהרת המחנה מידי הכוהנים והפכם לעניינים של הגיינה ציבורית ואישית ( ראה הביאור שם . ( ואילו כאן מודה המחבר כי תחום ספציפי זה של אבחון הנגע והטיפול בו שמור לכוהנים בלבד . הביטוי...
אל הספר