ניתן לעמוד על אופיה המיוחד של פרשת ערי המקלט של ס " ד מתוך השוואה לפרשה המקבילה בבמדבר לה = ) ס"כ . ( ההבדל החשוב ביותר בין הפרשות הוא ביחסן למוסד גאולת הדם . על פי הנוהג הקדום היתה זו חובתם של בני המשפחה לגאול את הדם השפוך של קרוביהם ( כשם שמוטלת עליהם חובה לגאול את קרוביהם שנמכרו לעבדות או קרקעות של אחוזת המשפחה שנמכרו ; ראה ויקרא כה . ( החוק המקראי בא להגן על מי שעלולים ליפול קורבן לגואלי דם חסרי ביקורת ורסן , ועל כן מוקצים מקומות מקלט לרוצחים ( השווה גם שמות כא , יג . ( דברים יט ובמדבר לה שניהם קובעים כי מוסדות המשפט ( העדה בבמדבר לה , כד ; הזקנים בדברים יט , יב ) מעבירים את ההורג לידי גואל הדם לאחר שביררו כי מדובר במקרה של רצח מכוון ( במדבר לה , יט , כא ; דברים יט , יב . ( שני החוקים הופכים אם כן , את גואל הדם לשליחו של המוסד המשפטי , והוא המבצע את גזר הדין נגד הרוצח במזיד . ואולם החוק בבמדבר לה עדיין מכיר בזכותו של גואל הדם לפעול גם באופן עצמאי ולרצוח הן את מי שלא הגיע לעיר המקלט ולא נשפט והן את מי שהוכר על ידי המוסד כהורג בשוגג , אך יצא אל מחוץ לגבולות עיר המקלט לפני מות הכוהן ה...
אל הספר