מקור הכימי "שושן " במקר * [ ... ] בעוד שהכעו"ם ציץ ועדות שייכים לתקופת נדודי העם במדבר במאה השלוש-עשרה לפה '' ס ולהקמת אוהל מועד , הכינוי שושן מופיע לראשונה במקרא במאה העשירית בקשר לכותרות העמודים יכין ובועז שלפני שער הכניסה למקדש שלמה ( מל"א ז , כב ) ולכותרות העמודים באולם המקדש ( שם פס' יט ) ובקשר לצורת ה ' ים המוצק ' ( שם פס' כו ; דבה " ב ד , ה . ( דומה שהכינוי נתקבל במקרא מאמנות העיטור המצרית . אלן ה' גרדינר טוען שהמילה המצרית ללוטוס היתה zssn ומאוחר יותר , zsn והוא מזכיר שהמילה העברית שושן משמשת במקרא לציון כותרות של עמודים וצורה כללית של צנצנת כלשהי , וכוונתו ליכין ובועז , לעמודי האולם ולים המוצק . בשנהבים הפיניקיים מופיע הציץ בעל שלושת העלים בשתי גרסות : בסמל הראלדי של מצרים 75 העליונה וכפרח הלוטוס , אך בצורה מצומצמת . דומה שהכינוי שושן במקרא מכוון לפרח הלוטוס באותה הצורה מצומצמת . באמנות המצרית , הציץ בעל שלושת העלים מופיע בציורי קיר ( פרסקו ) ובתבליט , בעיקר על גבי כיסאות המלכות של הפרעונים , בתור סמל הראלדי של מצרים העליונה . הפרח תמיד נראה מהצד , ומכאן צורתו בעלת שלושת העלים...
אל הספר