[ ... ] זמנו של המקדש חופף , אם כן , את המאות הטי והחי לפסה"נ ; הוא הוקם לאחר כינונה של ממלכת יהודה וביטולו מיוחס לימי חזקיה , בעקבות נפילתה של ממלכת ישראל . ז ארכיטקטונית , תוכנית המקדש בערד שונה מתוכנית מקדש שלמה מכל בחינה אפשרית . ההבדל בין שני המקדשים בולט לעין , הן בגודלם והן בתפיסה הארכיטקטונית הבסיסית : אולם אורך במקדש שלמה , לעומת היכל רוחבי במקדש ערד . השוני בצורת החדרים העיקריים מעיד על ההבדלים בתפיסת ייעוד המקדש ובמידת ההשתתפות והקרבה של התושבים לטקסי הפולחן . המקדש בערד מייצג גישה עממית , פתוחה ומקרבת : הדביר נמצא מול הפתח למקדש ; הוא גלוי , פתוח לרווחה וקרוב למאמינים העומדים בחצר המקדש . לעומת זאת , הדביר כמקדש שלמה הוא מבנה סגור , הנמצא בקצה המרוחק של מקדש אורך ; הוא מבטא יחס של הפרדה וריחוק כלפי הנמצאים בחצר . שתי הגישות , העממית והאליטיסטית , הולמות את מיקומם של המקדשים : המקדש בערד נמצא בגבול ממלכת יהודה ושימש ככל הנראה את החיילים , הסוחרים והפקידים שבאו בשעריה ; ואילו מקדש שלמה ניצב באקרופוליס המובדל של עיר הבירה , שנועד לשמש את אצולתה , ובעיקר לסמל את הקרבה בין המלך ...
אל הספר