דרכי ההוראה-למידה המיושמות בספר זה נשענות על גישות קונסטרוקטיביסטיותקונטקסטואליות , המדגישות את החשיבות שיש להקשר החברתי-תרבותי להתפתחות הקוגניטיבית של הפרט . גישות אלו מתבססות על התפיסה הרואה בתובנה האנושית תוצר של פרשנות ושל עיבוד אקטיביים שהאדם יוצר בהתנסויות שהוא חווה במפגשיו עם העולם גישות קונסטווקטיביסטיות-קונטקסטואליות - גישות המייחסות חשיבות רבה להתפתחותו הקוגניטיבית של הילד ולתרומה של יחסי הגומלין החברתיים להתפתחות השכלית . הרחבה בנושא זה מצויה בפרק תאוריות למידה הממוקדות באיכות אינטראקציה מדריך-מודרך , בספר של טל קלודי ואחרים , ( 2001 ) הדרכה כתיתך . ( 58-12 ) תל אביב : מכון מופ"ת . הפיזי , החברתי והתרבותי . על פי תפיסה זו , הלמידה היא תהליך פעיל המתבצע באופן מתמיד על ידי הלומדים באופן מודע ובלתי מודע כאחד , ומתרחשת בתיווך של כלים טכנולוגיים , פסיכולוגיים וחברתיים ( ברונר , ; 2000 פוירשטיין ופוירשטיין , ; 1997 קוזולין ועילם , . ( 2003 תפקיד ההוראה , כפועל יוצא של תפיסה זו , מתמקד בתהליכי תיווך שתפקידם לחשוף מבני חשיבה , לזמן התנסויות המאפשרות הבנייה אקטיבית של ידע ומיומנויות ...
אל הספר