. 1 מצב יסת כשיונה וולך כתבה בהתפעמות 'את מעמידה עולם זלדה' היא נתנה ביטוי לכך , שהרושם הראשון משיריה של זלדה לא היה השתאות מחידושים בלשון או בצורה . שירי זלדה הציעו לקורא הישראלי במחצית השנייה של המאה העשרים לחוות את העולם בצורה אחרת , להזיז משהו עקרוני במנגנוני התגובה הנפשית והערכית שלו כלפי המציאות וכלפי עצמו . הם הצביעו על אפשרויות נפשיות ורוחניות שהספרות העברית - כחלק מהתרבות בת הזמן - שכחה אותן , כפרה בהן או ראתה בהן אשליות מנותקות מהמציאות . השירה העברית , החל מאמצע שנות החמישים , עסקה בעיקר בהתפכדוות מאשליות . האירוע הנפשי הטיפוסי בשירה זו קשור בגילוי צדדיה המאכזבים של מציאות מייאשת , רעה ביסודה . הפילוסופיה השלטת בשירת דור זה היא אקזיסטנציאליסטית : האבסורד הוא מצב העניינים הבסיסי , רמת המודעות היא סולם הדירוג העיקרי של המין האנושי . התנסויות ארעיות - ארוטיות , אסתטיות , אלימות - הן נקודות של נחמה ושל אחיזה בחיים שהרוע והזדון הם תכונתם המהותית . כדוגמה אפשר להביא את שירו של נתן זך - המעצב והמנסח הראשי של אופנת הכתיבה בשירת שנות השישים - 'במה להמתיק ימים / הפותח את ספרו 'כל החל...
אל הספר