צבי בקרמ / מבוא התחנכתי בעולם שבו הגישה המכונה "מחקר פעולה" לא הייתה ידועה ; לא לי , וככל הנראה גם לא למורי , שלא הזכירו גישה זו בשיעורים . התחנכתי בין אנשים , שהקדישו את זמנם לנסות ולהבין , ברצינות , את עולם האדם . אני מדגיש " ברצינות , " מכיוון שבשונה מרבים אחרים במסורת הפוזיטיביסטית המערבית , אנשים אלו האמינו , שאת האדם ופועלו במרחב החברתי לא ניתן לבחון כמנותק מהמציאות וגם לא באמצעות הפשטה של מציאויות חברתיות , תרגומן לנוסחאות מתמטיות ועיבודן לתוצאות המוצגות בטבלאות . ( Guba & Lincoln , 1998 ) גדלתי בין אנתרופולוגים , שהקדישו את זמנם לניסיון להבין את עולם החינוך בכלים המקובלים בשיטות האיכותיות : התצפית , הריאיון ואיסוף מגוון פריטים דוקומנטריים . הם האמינו , שלהבין ולפרש את העולם משמעו להקדיש תשומת לב להתרחשות בעולם והעמדה של התרחשות זו בהקשר רחב - היסטורי , פוליטי , חכרתי וכלכלי . במילים אחרות , מטרתם הייתה להבין ולפרש את התרבות הנוצרת במרחב החינוכי . נדמה שלמדתי מהם בעיקר לשאול את השאלות : מה בעצם קורה כאן ? ואיך זה קורה ? . ( 1988 ; Maykut & Morehouse , 1994 , Mcdermott & Verenne ...
אל הספר