ו. הפרפר ו''אצבעוני" כילדי הזמן והמרחב

אפשר שמבין שירי הילדים של ביאליק , השיר הקרוב ביותר ברוחו ובלשונו לצמד שירי הפרח והפרפר הוא "אצבעוני" ( ביאליק , תשכ"ה : סד-סז . ( אצבעוני , שאין לו מולדת ואין לו שם , אין לו אב ואין לו אם , שייך - כמו הפרפר - לאחרים . אלה מאמצים אותו ומעניקים לו מבלי לחייב אותו להיצמד אליהם ואל חוקיהם . הוא בא משוט ביער אל חלונו של הילד . היער , שלא . 17 ד' מירון מעיר במהדורתו המדעית ( 200-199 : 2000 ) כי השיר "אצבעוני" מכיל מוטיבים , ואפילו שורות שלמות , מתוך שירי עם יידיים ידועים , אלא שלעתים כיאליק הפך את הסיטואציה הבסיסית . לדוגמה , כשיר "קליפקלאפ עפען מיר" מסרבת הנערה לפתוח לאהובה , ובניגוד גמור לכך מבקש הדובר כשיר "אצבעוני : " "סורה נערי , שב נא אתי / , שתה מכוסי , שבע מפתי . " היפוך זה עולה בקנה אחד , כפי שנראה להלן , עם מוטיבים דומים המופיעים כשירת ביאליק . כמו ההר והגיא , מתואר מנקודת מבטו של מי שיכול לראות אותו כביכול רק מבעד למיקרוסקופ , ומוזכרים רק פרטים קטנים של היער ושוכניו , אלה שמידתם כמידת אצבעוני . עלה , קליפת אגוז , פטרייה ופרח הנם תחליף לעצי היער הגדולים , שאינם נזכרים כלל ועיקר כי...  אל הספר
מכון מופ"ת