במהלך המאה השבע עשרה המשיך חצבה טי צפת להידרדר עד שהפכה לכפר דל וחסר חשיבות המתואר על יד 1 אחד המקורות כ " ערמת חורבות " ( גם אם עדיין שי 0 ש מקום מושבן י ראשית המאה השבע עשרה בגליל עמדה בסימן המלחמות הבל ! שש * ף להשתלט על האזור , כנגד מושלי המחוזות העות ' מאנים וכנגד בעלי זר ,. המסים , מצוקה כלכלית , סכסוכים פנימיים ונ 0 ישה לערים ארורות כרסמו בחוסנה של קהילת צפת באותן שנים עגומות . כשהגיעו הידיעות על המצוקה לקהילות יהודיות מחוץ לארץ ישראל ( בייחוד קהילות ונציה וקושסא , ( החלו אלו לארגן מערך התרמה וחלוקת כספים לקהילות ארץ ישראל . בתקופה קשה זו חיו בצפת כשמונה מאות יהודים לצד כארבע מאות מ 01 למים . ב 655 ו ברחו כנראה רוב תושביה של צפת מאימת הכובש הדרוזי מלחם שהרס את העיר והנחית עליה מכה קשה שממנה התקשתה להתאושש , ובסוף המאה מוערך מספר תושביה היהודים בכמאה . אז גם ירדה צפת במעמדה המנהלי והפכה בירת נפה ( עד אז הייתה בירת מחוז . ( השנות השלושים של המאה השמונה עשרה ואילך ידעה צפת תקופות של יציבות יחסית לארור השתלטותו של המנהיג הבדואי דאהר אל עכור על הגליל . אל הקהילה היהודית הצטרפו בני ה...
אל הספר