ברובע העתיק של צפת סמטאות קסומות , מרצפות שעשבים מבצבצים מתחתן , סורגי מתכת מעוקלים בחלונות , בתי אבן מגובבים , פנסי רחוב סחופי רוח . המיית לימוד תורה עולה מן הישיבות ומבתי הכנסת הנושנים , ומתערבבת בהמולת קולות המטיילים ובקריאות ילדים המשחקים ברחובות . חסידים ומתנגדים מתחככים בחובשי כיפות סרוגות וחילונים גמורים . זו העיר היחידה בעולם שבה "זקני צפת " אינו מושג מופשט , כי אם אנשים בשר ודם היושבים בכבדות על המרפסת וצופים אל הרחוב בחיוך מקומט וצופן סוד . ממתינים , אולי למשיח שיבוא דרך אותה סמטה צרה שברחוב בר יוחאי , ואולי סתם , לעוד יום שיעבור . עיר קשה , למודת אסונות , כיבושים וסבל , אך נם זוהר , פריחה ועדנה . עיר של בתי כנסת ובוסתני פרי , של מבצר צלבני , מסגדים ממלוכ"ם ומעיין רדום , של בית עלמין צופן סודות ושל תהלוכות חוגגים בדרך למירון . זו עיר שבה , אם מקשיבים , שומעים עדיין את קולו של רבי יוסף קארו המדבר עם מלאכים , עיר שבסמטאותיה זוהר אורם של ענוודי האש ההולכים לפני מיטתו של רבי משה קורדוברו . כאן מהדהדים צעדי האר " י וגוריו היורדים לקבל את השבת ב " שדה התפוחים הקדושים , " וכאן משוטט...
אל הספר