את המושג "האותנטיות של הקיום" הכניס לפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית החדשה מרטין היידגר . בעיניו הייתה משמעותו של המושג אותה צורה של קיום אנושי שאינה נקבעת על פי תנאים חיצוניים וערכיה אינם נובעים "מהם" - מנושאי הדגל של הסדר החברתי המבוסס , שבו מצוי היצור האנושי במקרה . ז ' אן פול סארטר הוסיף ופיתח את הרעיון הזה ודיבר על החירות כתנאי ש"נגזר " על האדם , וכוונתו הייתה שלעולם האדם חופשי לבחור את בחירותיו , והוא באמת בוחר תמיד בין אפשרויות שונות של התנהגות . ההחלטה היא תמיד החלטתו שלו . כאשר עינו אנשי הגסטפו חבר של המחתרת הצרפתית כדי לאלצו לבגוד בחבריו , עדיין היה האיש חופשי לבחור - או למות או לגלות את שמות חבריו . בגידתו ניתנת להבנה ; לא באנו כאן לדון אותו . מכל מקום , ההחלטה היא לעולם החלטתו שלו . עמדתו של סארטר אינה תיאוריה בלבד . השקפתו על החירות האנושית מבוססת על חוויותיו במחתרת הצרפתית . וכמוהו גם ויקטור פרנקל , המבסס את דבריו על התצפיות שעשה במחנות ההשמדה , מאשר את מציאותה של החירות האנושית גם בתנאים קשים מאין כמוהם . הוא כותב : "ניסיון חיי המחנה מורה לנו , כי יש בידי האדם חופש בחירת פעו...
אל הספר