מבוא: מקורות ומגמות בחינוך ההומניסטי

כל בני האדם דומים באנושיותם ; כל בני האדם שונים באישיותם . לכל אחד ואחת צלם אנוש ; לכל אחד ואחת עצמיות ייחודית - ויש כידוע גם הבדלים של מין , צבע , דת , לאום , עדה ומעמד . הומניזם הוא המחויבות לאפשר לכל אדם , גבר או אישה , את מימוש הזכות וההזדמנות לאנושיות של כבוד , משמעות והגשמה עצמית . בלשון מחייבת , הוא שואף לקדם אצל כל אחד ואחת את הפיתוח וההגשמה של היכולות הסגוליות המשותפות לבני האדם באשר הם בני אדם - חופש הרצון ואוטונומיה אישיותית , חשיבה תבונית וביקורתית , דמיון יצירתי , ושיפוט מוסרי ואסתטי . ובלשון שוללת , הומניזם הוא מאבק עקרוני נגד כל הקרבה ודיכוי של היכולות האנושיות הגלומות בארם בשמן של תורות דתיות , אידיאולוגיות חברתיות , שיטות כלכליות , ומנגנונים בירוקרטיים או טכנוקרטיים . כהשקפת עולם וכתורת מוסר , ההומניזם מציב את קידום התפתחותם , רווחתם וכבודם של בני הארמ כתכלית העליונה של החשיבה והעשייה האנושית ; הוא מתייחפ לכל אדם כיצור ריבוני המכונן את עולמו ואחראי לגורלו , מייחם לכל אדם ערן עצמי בלתי מותנה ושווה לזולתו , ומחויב לקידום האנושות לאור ערכי היםור של כבוד האדם , שוויון ערן ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון מופ"ת