עמנואל קאנט לא יצרר דבר בעולם , ואף לא מחוץ לעולם , שיוכל להיחשב לטוב בלא הגבלה , אלא הרצון הטוב בלבד . שכל , חריפות וכוח שופט ושאר כישרונות הרוח , או אומץ לב , החלטה נכונה והתמדה שהם מידות המזג , אלה ואלה טובים ורצויים בלי ספק מכמה בחינות . אבל מתנות טבע אלו עלולות גם כן להיהפך לרעות ולמזיקות עד מאוד , אם הרצון המשתמש בהן , ושבבחינתו זו ייקרא אופי , איננו טוב . הוא הדבר במתנות הגורל . שלטון , עשירות , כבוד , ואפילו בריאות ושלווה כללית וקורת רוח במצבו הכלולות בשם אושר , כל אלה מביאים לידי עוז רוח , ולעתים קרובות לידי גסות רוח , אם אין רצון טוב שיתקן את השפעתם על הנפש , ושיישיר כאחת את עקרון ההתנהגות ויכוונו לתכלית כללית . ולא עוד אלא שמסתכל נבון וחסר פנייה לא ימצא כל גסות רוח במראה שלווה בלתי פוסקת , בה שרוי יצור שאינו מהודר בשום סימן של רצון טהור וטוב . וכן נראה הרצון הטוב אפילו כתנאי הכרחי שבלעדיו אין אדם ראוי לאושר . יש סגולות אחדות שהן יכולות אף לסייע לרצון הטוב הזה ולהקל הרבה על פעולתו . אף על פי כן אין ערכן בלתי מותנה ופנימי , אלא מותנה הוא תמיד ברצון הטוב , וזה מצמצם את ההוקרה ,...
אל הספר