מבוא

מבוא משנכבשה בבל על ידי הפרסים באמצע המאה ה 6 לפני הספירה , נקשר גורלם של יהודי פרס למשך תקופה ארוכה בזה של יהודי בבל . שמו של אחד ממלכי פרס הקדומים , כורש בן השושלת האכ'מנית ומייסד האימפריה הפרסית הגדולה , ( 559 ) שמור לנצח בתולדות עם ישראל , בשל הצהרתו המפורסמת , ( 536 ) שבה התיר ליהודים , תושבי המדינות שבאימפריה שלו , לשוב לארצם ולבנות את בית המקדש מחדש . אולם , יהודים הוסיפו לשבת בפרס . מעמדם של היהודים בתחומי האימפריה הפרסית היה שפיר בימיה של השושלת הפרתית 246 ) לפה"ס 226 — אחה"ס , ( שהיתה במאבק מתמיד עם היוונים ואחר כך עם הרומאים . בתקופה זו התגבשה המיסגרת האירגונית של יהודי האימפריה והתחזקה פעילותם הרוחנית . רק משקמה השושלת הססאנית , ( 642 — 226 ) ששלטה בפרס עד הכיבוש הערבי , באו על יהודי פרס רדיפות וגזירות בעטיה של הקנאות הדתית . לפרקי זמן קצרים בלבד שופר מצבם , בעיקר בעת השיתוף הפרסי היהודי במיסגרת המאבק בכיזנטים הנוצרים , ששלטו אז בארץ ובסוריה . מכיבושי האיסלאם ואילך ( 1258 — 642 ) נעשו יהודי פרס לבני חסות , הנסבלים תמורת תשלום הג'זיה , תחת שלטונן של שושלות מוסלמיות שונות , ...  אל הספר