דניאל שוורץ כהונה ומלוכה בתקופה החשמונאית מבוא בהעדר ריבונות היתה הכהונה הגדולה המשרה היהודית הבכירה ביותר בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית , ומרד החשמונאים פרץ על רקע תמורות במשרה זו . מדרך הטבע הוא איפוא , שלאחר הצלחת מרדם נטלו החשמונאים לעצמם את הכתר . ואולם , לא כל דבר המסתבר בדרך הטבע , כלומר , בדרך הפוליטיקה , מסתבר גם על רקע המסורת היהודית . שהרי מאז ימי דוד ושלמה , כך לימדה המסורת , היתה הכהונה הגדולה דווקא נחלתם של בני צדוק , י ואילו בני חשמונאי , אף כי היו כוהנים בני אהרן , לא נמנו עם המשפחות המתייחסות על צדוק . על רקע זה קמו מתנגדים לכוהנים הגדולים מבית חשמונאי , ואילו מי שהתנגדו לבית חשמונאי מסיבות אחרות יכלו למצוא כאן עילה פורמלית לנגח בה את יריביהם . בעיה אחרת , לא פורמלית אלא עניינית , שהציבה סימן שאלה מול הכהונה הגדולה החשמונאית , נבעה מעצם הצלחת החשמונאים בבניית מדינה . מישרת הכוהן הגדול הינה בראש ובראשונה מישרה הקשורה בבית המקדש ובעבודת ה . ' אומנם כל עוד היתה יהודה "מדינת מקדש" קטנה ובעלת אוכלוסייה יהודית בלבד , לא היתה בעיה מיוחדת בכך שהכוהן הגדול , ראש המקדש , נתפס ...
אל הספר