[פרק ראשון] על הפיזיקה הפיוטית

[ פרק ראשון ] על הפיזיקה הפיוטית 687 נעבור עתה לענף האחר המשתרג מהגזע המטפיזי הפיוטי , ענף שממנו מסתעפת החכמה הפיוטית לפיזיקה ואחרי כן לקוסמוגרפיה , ומזו לאסטרונומיה , אשר לה שני פימת : הכרונולוגיה והגיאוגרפיה . נפתח חלק אחרון זה של דיוננו בפיזיקה . 688 המשוררים התיאולוגים עסקו בפיזיקה כבבואה של עולם האומות . תחילה הגדירו את ה " כאוס" כערבוביית זרעי האדם שנוצרה במצב הנפשע של שיתוף בנשים ; אחרי כן עורר דבר זה את הפיזיקאים להרהר בערבוביית הזרעים האוניברסליים בעולם הטבע , וכשבאו להבהיר זאת כבר מצאו את המילה הראויה שהכינו להם המשוררים . הכאוס היה הבלבול , מפני שבחברה האנושית לא היה שום סדר ; הוא היה החושה בשל העדר האור [ של המעמד ] החברתי ( לכן הגיבורים נקראו "מפורסמים " . ([ 533 ] עוד ציירו המשוררים בדמיונם את הכאוס בדמות אורקוס , מפלצת חסרת צורה הטורפת כל דבר , כי במצב השיתוף הנפשע כנשים לא הייתה לבני האדם צורה אנושית של ממש והאין בלע אותם , הואיל וצאצאיהם לא היו ודאיים והם לא הותירו שום דבר מעצמם אחריהם ; אולם מאוחר יותר פירשו הפיזיקאים מפלצת זו כסמל לחומר הראשון שממנו קורצו הדברים הטבע...  אל הספר
הוצאת שלם