אפילוג על זרעים וחורבות בתחילת התלמוד יש סיפור על חורבות . הסיפור נמצא בברכות פרק א , המסכת הפותחת את הסדר הראשון בששת הסדרים בתלמוד , סדר זרעים , כמשמעו . דומה שזה מקום מוזר לגלות בו סיפור על חורבות , כיוון שברכות היא לתלמוד כמו בראשית לתנ"ך . כמו שבראשית בורא עולם , מסכת ברכות מציעה זרעים של חוק . הזרעים המכילים את חוקי היהדות הרבנית הן הברכות . התוכן התיאולוגי וההנהגות הפולחניות שלהם יוצרים ומפיצים את המוסדות המקיימים את היהדות , בית הכנסת ובית המדרש . בניגוד לעולם בראשית , שנברא מן התוהו ובוהו בציווי אלוהי , החוק הרבני צמח , כמו שמרמזת המטאפורה 'זרע . ' הזרעים מכילים עבר וגם עתיד . כמו עיזבונו של המת , הם משחזרים את העולם . כמו הבטחות לעתיד , הם משנים אותו . כל זרע מכוון אל זרע עתידי שיכלול אותו ויהיה שונה ממנו בעת ובעונה אחת . חורבות מעידות רק על העבר . אך הדים אלה של העבר מהדהדים בעוצמה . משום כך יכולות אבני הכותל של מקדש עתיק לרגש אותנו עד דמעות . החורבות בסיפור זה הן מן התקופה שבה חורבה מסוימת זו נגרמה - השנים המרות והסוערות שבהן רומא הרסה את ארץ ישראל , הביסה מרד אחר מרד של הי...
אל הספר