עקדת יצחק בחסידות אשכנז במאה השתים עשרה כתב מחבר דברי הימים , הרב אפרים בן יעקב 1 מבונאם , פיוט על אודות הצרות שפקדו את עם ישראל עקב מסעי הצלב . בפיוט זה באה התודעה העצמית של חסידות אשכנז לידי ביטוי חריף . בשני הבתים הראשונים של הפיוט נאמר : את אבותי אני מזכיר היום לפניך , בוחן ומכיר . תחון זכות אבות לבנים , אב זקן וילד זקונים . אמרת לידידך להעלות יחדיו לאחר ההרים למלא ידו , תעלה נפש אהבת לקרבני , אותה קח לי כי היא ישרה בעיני ! הפיוט ממשיך ומתאר שלבים שונים בסיפור העקדה . לכל אורכו רומז הרב אפרים שיש קשר בין עקדת יצחק לבין המציאות שבה הוא חי ולקראת סוף הפיוט הוא כותב :
אל הספר