ב . אופיו של השם 'צלם' בתחילתו של מו"נ א : א טוען הרמב"ם שאנשי ההמון 12 טעו בהבנת משמעות ' צלם' בשפה העברית . הם סברו ש'צלם' בעברית הוא כמשמעות 'שכל' ו'תכ'טיט' בערבית . ולא היא . במקום המשמעות הזאת מציג הרמב"ם את המשמעות הנכונה של השם 'צלם' בעברית '— צורה טבעית . ' בשל טעות זאת בהבנת המילה העברית 'צלם , ' פירשו אנשי ההמון את בר' א : כו כפסוק המורה על הגשמת האל . אין הרמב"ם מסביר כיצד בדיוק קראו אנשי ההמון את בר' א : כו . יתכן להבין שלדעתו פירשו המגשימים שהשם 'צלם' נסוב על האל . במקרה זה יתכן לטעון , שהמגשימים את האל פירשו את 'ב' 'בצלמנו' כ'על פי' והבינו : נעשה אדם על 5 י הצלם שלנו , שהוא צורה פיסית . יתכן גם לפרש שלדעתם הוראת 'ב' 'בצלמנו' היא כהוראת 'כ' הדמיון , והם קראו את הפסוק 'נעשה אדם כמו הצלם שלנו , שהוא צורה פיסית . ' במקרה זה מכיל פירושו האלטרנטיבי של הרמב"ם לשם 'צלם' גם את הטענה שההמון היחסי . ' כאשר רוצה הרמב"ם למנוע הבנה רב משמעית של השם הזה הוא מצרף לו את המילים 'הגמור והמוחלט' המורות שיש להבינו בהוראת 'אין . ' וראה : פירוש הרמב"ם לסיפור בריאת העולם , עמ' . 10 . 82 ואינני ...
אל הספר