דוגמא שביעית : נישואין נתענית אמרנו בתחילה פרק זה שנדרשת בדיקה קפדנית גם בספרים שנוצרו בעידן הדפוס . אכן , נביא דוגמה המאירה אמירה זו . בספרו המצוין של הרב בנימין אדלר , הנישואין כהלכתם , ירושלים תשמ"ה , ח"א , פרק ה' סי' מד ( עמ' קפ ) כותב המחבר כדלקמן : המותר לערוך נשואין באחד משלשה הצומות , והיינו : עשרה בטבת , שלשה בתשרי ( צום גדליה , ( או שבעה עשר בתמוז ( לאלה שאינם נמנעים מלערוך נשואין משבעה עשר בתמוז עד ראש חודש אב ?( יש סוברים שמותר להעמיד חופה ביום צום ולערוך הסעודה בלילה , ומותר אפילו לנגן בכלי זמר בשעת החופה . אולם יש מחמירים שלא להעמיד חופה בימי צום אלה , ואך אם כבר קבעו את זמן החתונה ליום זה - ניתן להעמיד החופה בערב , מוצאי יום התענית , ובלבד שלא יתחילו בשום עניני שמחה ביום התענית . לדעת המתירים הביא ( כהערה ( 139 חבל גדול של פוסקים , החל מן התוספות בעירובין מ ע"ב , ד"ה דילמא ( דשם איתא : "ומעשה היה בחופה בעשרה בטבת נתנו הכוס לתינוק לשתות ( " והרמ"א באו"ח תקנ ג , ועד לשו"ת יביע אומר ח"ו אהע"ז , סי' ז , עמ' ש שא , אלא שמציע שאם יכולים לדחות את החופה עד הערב , מה טוב . וכן הת...
אל הספר