מיטאפורה ' שלילית' במקומות רבים מסמיך משה אבךעזרא צירוף של שלילה לפועל מיטאפורי : ערוגות הגן מודות 'בלי לשון' לעננים הממטירים ( קנח ' ( 12 הגפנים צוהלות 'באין פה' ( נו ' ( 17 הספר משוטט 'באין ירך ורגל' ' עף 'בלי כנף ואבר' ' מהלל את מחברו ' באין פה ומבלי גרון' ( ל . ( 5 ' 3 אין בזה שלילה מוחלטת של הציור' אך למען הפשטות נכנה את הצירופים הללו בשם מיטאפורות 'שליליות / הן מצויות גם אצל קודמיו של אבךעזרא' אבל לרוב באקראי ' ואילו הוא נוטה להן חיבה מיוחדת . בביאורו לדיואן ציין להן בראדי כחמישים מראי מקומות " ' אבל מספרן מגיע כמעט למאה ועשרים " . כבר בראשית המחקר הצביע מ . זקש על שכיחותם של צירופי שלילה כאלה בשירי הקודש של משה אבךעזרא ; הוא כינה את הצירוף הזה בשם 'אוקסימורון' ' והדגיש במיוחד את רישומו השכלתני : 'דומה כי צירופי אוקסימורון מעין אלו' יותר משמתגלה בהם כוונה למשחק בניגודים בזכות עצמם' מתגלה בהם נטייתו הפילוסופית נשל משה אבן עזרא . [ אמנם' למען ההמחשה הפיוטית מזדקק הוא לציור החושיי העז' אבל הוא מקפד אותו לטובת ההגות ( Reflexion ) ומשלב בו מניה וביה את השלילה . ( Negation ) כך מקיים ה...
אל הספר