סיפורו של יוסי אני כבר עברתי הכול , לי שום דבר לא יכול לקרות ץווין ואני בילינו כחודשיים בתוך היער האמזונ 2 L 0 wland של בוליביה , באזור מפגש הנהרות של הטואיצ" עם הבט , ( BenyJ שכיום הוא הפארץ הלאומי מאדידי . בערך חודשיים אחרי שיצאנו מהגיונגל התחילו להיפער לשנינו חורים במץ ומות שונים בגוף . ממש חורים - מכוערים , פצעים פתוחים , עד כדי כך שנחשף הבשר מתחת לעור . לי היו שלושה חורים כאלה ברגליים , אחר מתחת לברך השמאלית , אחר מעל לברך הימנית ואחד ץרוב לאזור המפשעה . בהתחלה לא התייחסנו לפצעים , הם היו ץטנים , אך בהדרגה הם הלכו וגדלו וממש כאבו . עד כדי כך כאב שלא יכולתי להמשיך לטייל . החורים היו עמוץים , כל חור יותר מחצי סנטימטר עומץ . באותה תץופה עברתי מבוליביה לברזיל . הלכתי לכמה רופאים בעניין הפצעים , אבל הם לא ידעו להגיד לי מה זה . כאשר שהיתי בברזיל ביץרתי אצל דודי שחי שם . הוא החליט לץ חת אותי לרופא שהוא צייד חובב . ואכן , הצייד הזה זיהה את הפצעים כמחלה טרופית ושלח אותי למכון למחלות טרופיות בבית חולים בסאו פאולו , שם מיד זיהו את המחלה כלישמניה והוחלט לאשפז אותי בבית החולים . ץווין נשאר ב...
אל הספר