תולדות החינוך העברי ה"פרטי" המגזרי וה"מעין ציבורי" בתקופת היישוב יובל דרור מבוא החינוך העברי ה"מודרני" או ה"חדש" ( בניגוד ל"ישן , ( " בתקופות העותמאנית והבריטית , היה פרטי או "מעין פרטי" מלכתחילה , מאחר שהוא התקיים במציאות של טרום מדינה , שבה לא הייתה מערכת חינוך ציבורית מטעם המדינה ובמימונה . ה"פרטיות" ( ולא ההפרטה (! התבטאה בבעלות של רשתות וזרמי חינוך , רובם אידיאולוגיים פוליטיים ; במימון שרק חלקו הסתייע בכספי הממסד הציוני והיישובי ובתקציבי השלטון ( תחילה התורכי ואחר כך הבריטי ;( ובתוכניות לימודים שונות זו מזו במוסדות החינוך השונים . עם זאת , ולמרות העדרו של חינוך ציבורי כהגדרתו , התגייסו כל מוסדות החינוך הפורמליים והלא פורמליים , למגזריהם השונים , למאמץ של הקמת הבית הלאומי בשליחות "המדינה שבדרך , " השתתפו במימון והסכימו על "תוכנית ליבה" עברית משותפת ללימודים יהודיים ציוניים בארץ ישראל . החינוך היישובי המודרני החל בהקמת בית הספר החקלאי "מקוה ישראל" בשנת , 1870 כחצי יובל ויותר לפני היווסדן של התנועה הציונית בשנת 1897 ושל הסתדרות המורים בשנת , 1903 ובין השנים הללו היה פרטי לגמרי . מאז ...
אל הספר