השמרן על כן , על מדינת האם להיות לא רק אידאל מרוחק ובלתי נחווה , אלא שעל האידאל הזה להישאר בלתי משתנה ומוגן מפגעי הזמן : הקולוניאליסט דורש ממדינת האם שתהיה שמרנית . ברור שהוא , באופן נחרץ , כזה . ובנושא זה , הוא מחמיר ביותר וממעט להתפשר . לכל היותר , הוא מוכן לסבול שימתחו ביקורת על מוסדותיו או על מנהגיו של בן המולדת ; הגם שהוא תובע את שייכותו לטוב ביותר , הוא אינו אחראי לכל הרע . אך הוא נתקף דאגה , אפילו בהלה , בכל פעם שמתכוונים לגעת במעמדה הפוליטי של המושבה . רק אז מתערער טוהר הפטריוטיות שלו , רק אז מתנודד יחסו הנחרץ לארץ המולדת . או אז הוא מסוגל אפילו לאיים - שומו שמים ! - בפרישה י דבר הנראה מופרך והסותר לכאורה את להטו הפטריוטי המוצהר כל כך , ובמובן מסוים , הממשי . אך לאמתו של דבר , מהות הלאומנות של הקולוניאליסט ייחודית . הוא פונה בעיקר לאותו צד במדינת האם המשלים עם קיומו בתור קולוניאליסט והמגן עליו . מדינת אם שתיעשה דמוקרטית , למשל , עד כדי קידומו של שוויון במושבות , סביר שגם תנטוש את מפעלות הכיבוש . בעבור הקולוניאליסט , שינוי כזה יהיה עניין של חיים או מוות , הטלת ספק במשמעות חייו ....
אל הספר