הפוליטיקה והכובש בעל הרצון הטוב עם זאת , אני מוכן לקבל שיש להימנע מרומנטיזם קיצוני של השוני . אפשר לחשוב שקשיי הסתגלותו של הכובש בעל הרצון הטוב אינם בעלי חשיבות מכרעת ; שהעיקר הוא תקיפות העמדה הרעיונית , גינויו של הכיבוש . זאת כמובן בתנאי שהקשיים האלה לא יפריעו , בסופו של דבר , ליושרו של השיפוט המוסרי . להיות איש שמאל או איש ימין אינו רק דרך חשיבה , אלא גם ( ואולי בעיקר ) דרך להרגיש ודרך לחיות . נציין רק , מצד אחד , שמעטים עד מאוד הכובשים שאינם מניחים לאותן הרתיעות ולאותם הספקות להציף אותם , ומצד אחר , שיש להביא בחשבון את הדקויות האלה כדי להבין את יחסיהם עם הנכבש ועם מעשה הכיבוש . הבה נניח אפוא שכובשנו בעל הרצון הטוב הצליח להציב בין סוגריים הן את בעיית זכויות היתר שלו עצמו , והן את בעיית קשייו הרגשיים . מכאן שלא נותר לנו אלא לשקול את גישתו הרעיונית והפוליטית . הוא היה קומוניסט או סוציאליסט מכל הגוונים , או בפשטות דמוקרט ; והוא נשאר כזה במושבה . ויהיו אשר יהיו גלגולי רגישותו האישית או הלאומית , הוא נחוש בדעתו להמשיך בדרכו ו יתרה מזו , הוא נחוש לפעול כקומוניסט , כסוציאליסט או כדמוקרט , כ...
אל הספר