א . כיוונים במחקר ושאלת המקורות רבי חמא בר חנינא קבע : "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהן , היו במצרים ישיבה עמהן ... היו במדבר ישיבה עמהן " . .. ( יומא כח ע"ב . ( בדברים אלה ביקש חכם זה להעמיד את מוסד ה"ישיבה" במרכז תולדות האומה הישראלית , עוד קודם למתן תורה , והוא אף הגיע בהמשך דבריו שם עד לימיהם של אבות האומה . "ישיבה" זו לבשה צורות ופשטה צורות . ייתכן שדבריו של רבי חמא בר חנינא , אמורא ארץ ישראלי ובן 1 ראה : גפני , הישיבה . לחכם שעלה מבבל ועמד לימים בראש הישיבה בטבריה , מכוונים עדיין בחלקם ל"ישיבה" במשמעות הארץ ישראלית הקדומה של "בית דין" או סנהדרין . מפאת רוחב היריעה חובתנו לתחום ולהגדיר במדויק את נושא עיוננו בפרק זה , והוא : הישיבה הבבלית בתקופת האמוראים . מטבעם של דברים , קשורה בדיקה זו בנושאים שבהם עסקנו בפרקים הקודמים , כגון שאלת הימצאם של חכמים בבבל הקדם תלמודית , או מידת ההעמקה של לימוד התורה בקרב רבדים שונים של קהילת בבל , לפני שובו של רב לארץ מולדתו בשנת תק"ל לשטרות 219 ) לספה"נ . ( ואולם , כבר בתקופת הגאונים צוינה דווקא ההתפתחות המוסדית של הישיבה , היינו הקמתן של מסגרות...
אל הספר