מלבושי הנשמה הניגוד עירום-לבוש , המקביל לניגוד נא-מבושל , שהעמיד עליו לוי-שטראוס , הוא בלא כל ספק אחד ההיבטים המשקפים את המתח המזין כל תרבות המעוניינת להילחם באחרות של הטבע מתוך כוונה להגדיר את אנושיות האדם . יחד עם זאת , הקריטריון שמגדירים על פיו את הקשר של האדם עם החיצוניות משתנה לפי דמותה של כל תרבות . קשר זה מתייחס תמיד למטרה , להבטחה ולדגם אידיאלי המעניק משמעות לאדם ומגדיר את זהותו . ברוב התרבויות , העירום מוגדר כסכנה והמלבוש מוגדר כהגנה מפני הקשיים שבטבע . זוהי גם המשמעות שמבטא הנביא ישעיהו כשהוא מודה לאל על שהלביש את עם ישראל "בגדי ישע" ( ישעיהו סא , י ) והפרשנות שמציע ר' שמשון רפאל הירש לפסוק זה . אחרי שחטא אדם בגן עדן והקללה שנתקללה האדמה בגלל חטאו זה , נולדה איבה בין האדם לבין הטבע , והבגד בא להגן על האדם מפני הסכנות שבטבע . נדמה שעבור התורה , האדם הטבעי אינו בעל מעמד ברור . כדי לרכוש את זהותו האמתית על כל עושרה , הוא צריך להצטייד כמסמן של עצמו . המלבוש הוא מערכת של משמעות : הוא מכריז בעת ובעונה אחת על ערך הגוף ועל חסרונו , שהרי אנו מגנים רק על מה שיש לו משמעות עבורנו . המציא...
אל הספר