עם זאת נקבעו לחג דפוסים שונים , המייחדים אותו ומשווים לו צביון משלו . נקבעו דינים והלכות ליום העצמאות , הוכנה סדרת תפילות מיוחדות לחג ונקבעה קריאת התורה והפטרה לחג . הותקן נוסח מתאים של התפילה לשלום המדינה . במשך שנים רבות התנהל ויכוח היש לומר " הלל " ביום העצמאות , ואם לומר היש לברך על ההלל אם לאו . שאלה זו טרם הוכרעה סופית . כיוון שיום העצמאות חל בימי ספירת העומר בהם אין מסתפרים ומתגלחים נקבע כי ביום זה מותר להפסיק את האבלות ולהתגלח ולהסתפר . חוגים חרדיים אנטי - ציוניים רואים ביום זה יום אבל . ליום זה נתגבשו טקסים ממלכתיים שונים שהם חלק בלתי - נפרד מצביונו של החג . הבולטים בהם : טקס הנערך בהר - הרצל בירושלים ובו מודלקות שתים - עשרה משואות כנגד שנים - עשר השבטים , טקס חלוקת פרס - ישראל למצטיינים בתחומי עשיה שונים , וכן חידון התנ"ך
הבינלאומי לנוער . מה"כ
יום הקדיש הכללי ע"ע
עשרה בטבת . יום הששי הקצר מושג המתיחס ליום ששי החל בדרך כלל בחודש טבת , והוא יום הששי הקצר ביותר מכל ימות הששי של השנה . הדבר הפך למושג ולמשל בפי העם , וכך כותב חיים נחמן ביאליק : " ביום הששי הקצר אסור להתרשל ! ה...
אל הספר