א. ידיעת שפה: חומסקי והבלשנות המודרנית

א . ידיעת שפה : חומסקי והבלשנות המודרנית טיבם של רעיונות גדולים שהם עולים ונופלים וחוזרים וקמים . אחד הבולטים מבין אלה הוא ההצעה באשר לידע טבוע מלידה , כרעיון מנחה בדרך להסבר תופעות בתחום ההתנהגות האנושית בכלל , ובמיוחד כשמדובר ביכולת הלשונית שלנו - אותה תופעה חמקמקה המייחדת אותנו משאר האורגניזמים . רעיון זה הופיע כבר אצל אפלטון , ניטש , ושב ועלה במאה ה 17 אצל דיקארט , רק על מנת שיקנח שוב במאה ה 8 ן למשך מאתיים שנה נוספות , דהיינו - עד לשנות החמישים של המאה שלנו , עת חזר לכותרות בלבוש חדש . כמובן שגיבור סיפורנו יהיה נעם חומסקי , מי שהחזיר את הבלשנות מעיסוק בטקסט לעיסוק בראש ( והכוונה היא לעיסוק במוח , או n , ( mind ובכך השיב לתחייה עמדות שהועלו כבר על ידי אפלטון , דיקארט ותלמידיו , ורבים אחרים , וגם הכניס את הבלשנות במידה מסוימת תחת כנפיה של הפסיכולוגיה . השאלה המרכזית שהעסיקה את חומסקי ועדיין מטרידה את מנוחתו היא זאת : כיצד ייתכן שאנחנו יודעים כה הרבה , למרות שנחשפנו לכה מעט ? במלים אחרות , כיצד ניתן להסביר את העובדה שיש לנו היכולת להרכיב צירופי מלים ומשמעויות שאותם לא שמענו מעולם...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד