פרק רביעי משבר קונסטיטוציוני ופתרונו המשיחי עד כה הצגתי את עמדתו התיאורטית של הרמב"ם כפי שהיא מנוסחת במורה נבוכים , ובחנתי כיצד היא באה לידי ביטוי בתפיסתו המשפטית ההלכתית , כפי שזו עולה מתוך עיצובה של המערכת המדינית במשנה תורה . אף שבמשנה תורה , שלא כמו במורה נבוכים , אפשר למצוא כמה וכמה מושגים פוליטיים ממסורת חז"ל שאינם ייחודיים לתיאוריה הפוליטית של הרמב"ם ( תיקון עולם , דינא דמלכותא דינא , וכר , ( הרי שמגמה אחת משותפת לשניהם : בשני החיבורים , הפוליטיקה היא ממד יסודי בחיים האנושיים . עתה , לאחר שהבהרתי כי שני החיבורים משלימים זה את זה מתוך מחויבות לאותה מגמה פוליטית בסיסית , אפנה להצגה מקיפה המשלבת את שני הממדים האלה - הפילוסופיה והחוק - במחשבת הרמב"ם . המדינה הרמב"מית אחד המאפיינים המובהקים של התיאוריה הפוליטית של הרמב"ם הוא תפקידו המעצב של השליט . השלטון המונרכי מוצג כערובה להבטחתו של הסדר החברתי . כוח המלך מבטיח ציות , והציות מבטיח שמירה על הלכידות החברתית . תפיסה זו של המלוכה באה לידי ביטוי בזכויות היתר החוץ חוקיות המוענקות למלך . ואולם , הכוח הרב המוענק למלך מאיים לכונן שתי מערכו...
אל הספר