קולן השותק של אמהות לחיילים קרביים שרה מצר " להיות אמא לחייל קרבי זה לחיות פרדוקס . " על אמהות לחיילים קרביים ועל המחיר הנפשי שהן משלמות נכתב מעט מנקודת המבט של האם ( שמר תשנ"ב . ( זהו נושא גלוי וסמוי כאחד , אשר נדמה כי יש סביבו קשר של שתיקה בשיח הציבורי . החברה הישראלית מרבה לעסוק בחיילות ובצבאיות : מדברים על שכול , על חרדות , על טראומות ועל נושאים אחרים , אך לא על האמהות . נדיר עוד יותר קולן של האמהות עצמן כמספרות את סיפורן . במאמרי זה בחרתי לעסוק רק באמהות , כי נראה לי שהאבות ראויים להתייחסות נפרדת . " שתיקת האמהות" הזאת חוברת בהינף אסוציאטיבי לסיפור העקדה בספר בראשית כב - מיתוס עתיק יומין בתרבות היהודית העוסק בשיח בין זהויות גבריות : אלוהים , אברהם ויצחק . אברהם מציית לציווי של האל ומסכים לעקוד את בנו יחידו אשר אהב ולהעלותו לעולה . יצחק התמים מציית לבקשת אביו וגם נושא את העצים שנדרשו לעולה . שרה אינה מוזכרת בסיפור העקדה . היא מוזכרת בפרק העוקב , כג , שמסופר בו על מותה , בלי לציין את נסיבותיו . רש"י מפרש כי מיתת שרה נסמכה לעקדת יצחק משום שכאשר סופר לה סיפור העקדה פרחה נשמתה ומתה עוד...
אל הספר