ח . הארוטיזציה של המלחמה , הארץ , הכותל וירושלים - האקסטזה לפני המלחמה , היה שפל גמור "מבחינה מוסרית , מבחינת הליכוד הפנימי , מבחינת האחווה . אינני מציע להזמין מלחמות כדי להגיע כל פעם למצבים האלה , " שהדובר בשיח לוחמים מגדירם כ"התעלות גדולה ויפה . " והתעלות זו מוצאת לה גם ביטוי ארוטי יצרי אצל הסופרים והמשוררים . אך עניינם הוא בארוטיזציה של אובייקטים , לא של אישה . היחס הארוטי היצרי הגלוי מופנה אל האבן , העיר , צמחייתה , היכליה וכר . יחסם אל אלו כולל אנחה , נשימה עמוקה , נשיקות , ליטוף ונגיעה , בכי , קפיצה , התרגשות , השתוללות , ללא מילים . "כששמענו שכובשים את ירושלים העתיקה הייתה התרגשות כזאת בין החבריה , חבריה בכו ממש , קפצו והתרגשו , כששמעו על הכותל המערבי ועל קבר רחל , ממש השתוללו . " הדוברים מדגישים את המגע הפיזי עם הכותל , עם האבנים , ושאר מקומות . "אני צריך לגשת 140 לנגוע" הוא ביטוי שחוזר פעמים רבות . הצורך בנגיעה , ובשחזורה המפורט בעת שנערך השיח חודשיים לאחר כיבוש העיר העתיקה , נובע לדעת משתתפיו מהעדר ידע במסורת היהודית ובמקורותיה , מפני שלטענת הבנים , האבות ניתקו אותם מהשורשים ...
אל הספר