ב. 4.4.66 - על מעילת "הספרות הישראלית'' בתפקידה

ב . - 4 . 4 . 66 על מעילת "הספרות הישראלית '' בתפקידה גם בשנה שלפני מלחמת ששת הימים מעלה הספרות העברית בשליחותה ובתפקידה , כמו בשנה שלפני מבצע סיני . כותרתו של סימפוזיון סופרים שערך מעריב ב 4 . 4 . 66 לקראת הוועידה הדו שנתית של אגודת הסופרים העבריים הייתה "הסופר העברי בדורנו ומעמדו בציבור . " גם הקובלנה דומה "-. הספרות העברית וויתרה מרצונה על מעמדה בתוך חיינו הציבוריים במדינת ישראל והשפעתה אינה ניכרת כלל במדינה . " אהרן מגד , בתשובה לדברי מנחה הדיון ד"ר דוד לאזר , שהיה עורך המדור הספרותי של מעריב , חוזר על דברים דומים שהשמיע ב : 1955 "אצלנו , יותר מאשר בספרויות אחרות , סופרים ממלאים תפקיד של מוכיחים , של אנשי ציבור , של אנשים שמעורבים באופן פעיל מאוד בכל העניינים האקטואליים . " על פי מגד , "העומדים בשער" הם נתן אלתרמן , עמוס עוז , ס . יזהר , משה שמיר , חנוך ברטוב , חיים גורי ועוד . ערבוב מושגים זה בין "המשורר והנביא , " קיים בישראל מאז ומעולם , ואין לו קיום אצל עמים אחרים . על כן הסופרים היו מתמיד "פחות סופרים ויותר פובליציסטים . " אלא שהפעם מגד סבור , שאין לתבוע מן הסופרים לעסוק בפו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון שלום הרטמן

אוניברסיטת בר אילן, מרכז צביון